א-תשכט

סִפֵּר מוֹהֲ"ר רַבִּי אַבְרָהָם מַעֲשֶׂה: שֶׁהָיְתָה סְעוּדָה בְּבֵית רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וּמוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל וַחֲבֵרָיו הָיוּ נוֹטְלִים מִקּוֹדֶם יְדֵיהֶם בְּכַוָּנָה לֵילֵךְ בִּמְהֵרָה עִם רַבֵּנוּ זַ"ל עַל שֻׁלְחָנוֹ. וְכַאֲשֶׁר הָלְכוּ לִסְעוֹד שָׁם אָמַר לָהֶם רַבֵּנוּ זַ"ל: "דָּאְסטַאל!" (בְּלָשׁוֹן רוּסִית: "אֶל הַשֻּׁלְחָן"!), לִרְמוֹז לָהֶם כִּי אֵצֶל הַיְּהוּדִים אִם רוֹצִים לֵילֵךְ לֶאֱכוֹל אוֹמְרִים שֶׁהוֹלְכִים לִיטוֹל יְדֵיהֶם. וּלְהַבְדִּיל, אֵצֶל הַגּוֹיִם אוֹמְרִים שֶׁהוֹלְכִים אֶל הַשֻּׁלְחָן. וּמֵעֵת הַזֹּאת נָהַג מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל לְהַקְפִּיד עַל זֶה שֶׁלֹּא לֵילֵךְ בְּשֻׁלְחָן אַחֵר בְּלִי נְטִילַת-יָדַיִם מִקּוֹדֶם עוֹד פַּעַם, אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל מִקּוֹדֶם, כִּי קָשֶׁה לִשְׁמוֹר מֵהֵסֶח הַדַּעַת לִשְׁמוֹר יָדָיו בִּנְקִיּוּת כָּרָאוּי. (שִֹיחוֹת א).