ב-קטו

פַּעַם הֵבִיא מוֹהַרְנַ"תְּ אֶתְרוֹג לְרַבֵּנוּ בִּכְדֵי שֶׁיֹּאמַר דַּעְתּוֹ עָלָיו וְיֵדַע אִם לִקְנוֹת אוֹתוֹ, וְלֹא הֶרְאָה לוֹ רַבֵּנוּ עַל הָאֶתְרוֹג פָּנִים מַפְלִיאוֹת כְּלַל רַק אָמַר "נוּ" בְּנִיחוּתָא, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָלַךְ מוֹהַרְנַ"תְּ וְקָנָהוּ, אַחַר-כַּךְ הֶרְאָהוּ שׁוּב מוֹהַרְנַ"תְּ לְרַבֵּנוּ וְאָז הִלֵּל וְשִׁבַּח אֶת הָאֶתְרוֹג מְאֹד, וְשָׁאל מוֹהַרְנַ"תְּ אֶת רַבֵּנוּ מַדּוּעַ בַּתְּחִלָּה לֹא שִׁבְּחוֹ וְעַכְשָׁיו כֵּן, עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ: "אִלּוּ הָיִיתִי מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ הָיִיתָ בָּא לִקְנוֹתוֹ בְּשִֹמְחָה רַבָּה וְהַמּוֹכֵר כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת פָּנֶיךָ הַצּוֹהֲלוֹת מִשִּׂמְחָה הָיָה דּוֹרֵשׁ עֲבוּר הָאֶתְרוֹג סְכוּם הָגוּן וְהָיָה מַפְקִיעַ אֶת הַשַּׁעַר מְאֹד, וְעַל כֵּן לֹא שִׁבַּחְתִּי אוֹתוֹ, אוּלָם אַלִיבָּא דְּאֱמֶת אֶתְרוֹג מְהוּדָר הוּא".