ב-קטז

רַבֵּנוּ שָׁלַח אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל טֶעפְּלִיקֶער לִשְֹכֹּר חֲנוּיוֹת בְּמֶעזְבּוּז אַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁנַת תקס"ז, וְכַמְּסֻפָּר בְּסֵפֶר "יְמֵי מוֹהַרְנַ"תְּ", כִּי אָז הָיָה זְמַן הַמִּכְרָז עַל הַחֲנוּיוֹת, כִּי הֵם הָיוּ שַׁיָּכִים לַפָּרִיץ, שֶׁהָיָה מַשְֹכִּירָם פַּעַם בְּשָׁלשׁ שָׁנִים. חֲנוּיוֹת אֵלֶּה הָיוּ מָחְזָקוֹת בִּשְֹכִירוּת לְנֶכְדֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב מֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת, וְעַל כֵּן לֹא קָפְצוּ עֲלֵיהֶם קוֹנִים, וְלֹא הֶעֱלָה אַף אֶחָד מְחִיר הַשְּׂכִירוּת; וּבִהְיוֹת אָז רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּמֶעזְבּוּז, שָֹכַר אֶת הַחֲנוּיוֹת בִּמְחִיר גָּדוֹל יוֹתֵר, כְּצִוּוּי רַבֵּנוּ, וְהָלַךְ אָז לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי מֶשִׁי כַּחֲשׁוּבֵי הָרַבָּנִים וְכוּ'; וּכְשֶׁרָאָהוּ הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז, דּוֹד רַבֵּנוּ, אֵיךְ שֶׁהוֹלֵךְ לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי מֶשִׁי – הִקְפִּיד עָלָיו מְאֹד וְקִלֵּל אוֹתוֹ, שֶׁיִּסְבֹּל שָׁנָה אַחַת בְּחֹלִי הַקַּדַּחַת. כְּשֶׁחָזַר רַבִּי שְׁמוּאֵל מִנְּסִיעָתוֹ, סִפֵּר לְרַבֵּנוּ מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "עִם בֶּגֶד כָּזֶה הִתְרָאִיתָ לִפְנֵי דּוֹדִי רַבִּי בָּרוּךְ?" "מִיט אַזַּא בֶּגֶד הָאסְטוּ זִיךְ בַּאוִויזְן פַארְן פֶעְטֶער רַבִּי בָּרוּךְ?". וְהִרְגִּיעַ רַבֵּנוּ אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל וְאָמַר לוֹ, שֶׁדּוֹדוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ, הֶחְלִיף לוֹ עֹנֶשׁ מִיתָה שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לוֹ, בְּחֹלִי הַקַּדַּחַת שֶׁקִּלֵּל אוֹתוֹ.