ב-קכג

כְּשֶּׁבָּא הַשַּׁדְּכָן אֶל רַבֵּנוּ וְהִצִּיעַ שִׁדּוּךְ לְבִתּוֹ שָֹרָה אֶת בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי לֵיבּ מִדָּאבְּרָוְנֶע, לֹא הִסְכִּים רַבֵּנוּ לַשִּׁדּוּךְ. כְּשֶׁשָּׁמַע רַבִּי חַיְיקְל שֶׁרַבֵּנוּ אֵינוֹ מַסְכִּים לַשִּׁדּוּךְ, פָּנָה אֶל רַבֵּנוּ וְאָמַר: "הֲרֵי כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר הִשְׁתַּדְּכוּ עִמּוֹ, וּמַדּוּעַ לֹא תַּסְכִּימוּ לַשִּׁדּוּךְ?" רַבֵּנוּ, שֶׁמִּטִּבְעוֹ לֹא הִתְעַקֵּשׁ עַל שׁוּם דָּבָר כַּיָּדוּעַ, בִּפְרָט אַחַר שֶׁחָזַר מֵאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, אָמַר: "הֲרֵי אֵינִי רוֹאֶה כָּאן חָתָן! נוּ, שֶׁיִּתֵּן הַמְחֻתָּן עֲשֶֹרֶת אֲלָפִים רֶענְדְלַאךְ" (כָּל רֶענְדְל הוּא שְׁלשָׁה רוּבָּלִים), "אִיךְ זֶעה דָּאךְ נִישְׁט קֵיין חָתָן – נוּ, זָאל עֶר גִּיבְּן צֶען טוֹיזְנְט רֶענְדְלַאךְ", שֶׁהָיָה סְכוּם עָתָק, וְרַבֵּנוּ הֶעֱלָה בְּכַוָּנָה כָּל כָּךְ אֶת הַסְּכוּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַסְכִּים לָזֶה רַבִּי לֵיבּ, וּבָזֶה יִתְבַּטֵּל הַשִּׁדּוּךְ, אוּלָם הַשַּׁדְּכָן, כְּשֶׁאָמַר זֹאת לְרַבִּי לֵיבּ, הִסְכִּים לָזֶה תֵּכֶף וּמִיָּד, כִּי הָיָה עָשִׁיר מָפְלָג, וּכְשֶׁבָּא הַשַּׁדְּכָן אֶל רַבֵּנוּ וְאָמַר לוֹ שֶׁרַבִּי לֵיבּ מַסְכִּים לִתְנָאוֹ, הִפְטִיר רַבֵּנוּ וְאָמַר: "נוּ, זָרַקְתִּי בַּת לִנְהַר הַדֶּנְיֶיפֶּער" "נוּ, אַרַיין גִּיוָוארְפְן לֹא טָאכְטֶער אִין דֶּנְיֶיעפֶּער".