ב-קכד

רַבֵּנוּ אָמַר: "רָאִיתִי, שֶׁכָּל אֲנָשַׁי יִהְיוּ עֲנִיִּים – וּבְכֵן פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁיִּזָּרֵק בֵּינֵיהֶם "אַ מִיצֶעל" ("מִיצֶעל" בְּלַעַ"ז – הוּא כִּנּוּי לְעָשִׁיר הַהוֹלֵךְ לָבוּשׁ בְּכוֹבַע יָפֶה), וְכַוָּנָתוֹ, שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה בֵּין אַנַ"שׁ אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹנֶה, הַיְנוּ: שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָעוֹת יוֹתֵר מִשְּׁאָר עֲנִיֵּי אַנַ"שׁ. "אִיךְ הָאבּ גִּיזֶען אַז מַיינֶע אַלֶּע לַייט וֶועלְן זַיין אָרִימֶע לַייט, הָאבּ אִיךְ גִּיפּוֹעֵלְט בַּיי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סְ'זָאל זַאךְ דּוּרְךְ וַוארְפִין אַ מִיצֶעל".