ב-קסא

פַּעַם בָּאוּ כַּמָּה מֵאַנַ"שׁ אֶל רַבֵּנוּ וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁאינָם יְכוֹלִים לַחֲזוֹר לְעִירָם הַסָּמוּךְ לְמֶעדְוְדִיבְקָא מֵחֲמַת שֶׁרַב הָעִיר רוֹדֵף אוֹתָם מְאֹד. רַבֵּנוּ שָׁתַק וְלֹא עָנָה לָהֶם, אוּלָם כְּשֶׁבָּאוּ פַּעַם אַחֶרֶת אֶל רַבֵּנוּ וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁבְּשׁוּם אוֹפֶן אֵין בִּיכָלְתָּם לַחֲזוֹר לְעִירָם מֵרוֹב הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁגּוֹרֵם לָהֶם הָרַב הַהוּא, פָּנָה רַבֵּנוּ אֲלֵיהֶם וְאָמַר: "סְעוּ לְבָתֵּיכֶם וְתֹאמְרוּ לְהָרַב שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה עָלָיו שֶׁיַּפְסִיק לְדַבֵּר וּלְעוֹרֵר מַחְלוֹקֶת, וּבְאִם לַאו יָמוּת, וְהוּא הֲרֵי לֹא יִשְׁמַע לָכֶם וְיָמוּת. וּבְכֵן מְצַוֶּה אֲנִי לְהַפַּרְנָס כִּי אֶחָד מֵאַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה הַפַּרְנָס שֶׁל הָעִיר הַזֹּאת שֶׁיְּצַוֶּה לְאַנְשֵׁי הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא לְקָבְרוֹ בַּ"פַּארְק" הַיְינוּ מִחוּץ לְבֵית הַקְּבָרוֹת בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹבְרִים אֶת הַבַּעֲלֵי עֲבֵירוֹת וְכוּ'. וְאָכֵן נָסְעוּ אַנַ"שׁ לְעִירָם וְאָמְרוּ לְהָרַב אֶת דִּבְרֵי רַבֵּנוּ, וְהוּא בְּעַזּוּתוֹ הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר וְלִרְדֹּף אוֹתָם וּמֵת, כְּשֶׁרָצוּ בְּנֵי הָעִיר לְקָבְרוֹ וּבָאוּ לָקַחַת רְשׁוּת מֵהַפַּרְנָס, כַּנָהוּג, צִוָּה עֲלֵיהֶם הַפַּרְנָס שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ מִחוּץ לְגֶדֶר בֵּית הַקְבָרוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה רַבֵּנוּ, וְתֵיכֶף נַעֲשֶׂה מִזֶּה רַעַשׁ גָּדוֹל עַד שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים מַמָּשׁ לְהָרְגוֹ, וְהָלְכוּ לְבֵית מוֹשֵׁל הָעִיר לִטְעוֹן עִמּוֹ עַל זֶה. אוּלָם בְּבֵית הַמּוֹשֵׁל אָמְרוּ לָהֶם: "הֲרֵי אַתֶּם בָּחַרְתֶּם בּוֹ לְפַרְנָס, וְאַחֲרֵי שֶׁבָּחַרְתֶּם בּוֹ כָּל מַה שֶּׁיְּצַוֶּה עֲלֵיכֶם הִנְּכֶם מְחוּיָבִים לְצַיֵּית לוֹ". כְּשֶׁרָאוּ בְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁל הָרַב הַנִּפְטָר אֶת עַצְמָם בְּצָרָה זוּ, בָּאוּ לְהַפַּרְנָס וְנָפְלוּ לְרַגְלָיו בְּתַחֲנוּנִים וּבִבְכִיּוֹת שֶׁיְּרַחֵם עֲלֵיהֶם וְלֹא יְבַיֵּשׁ אֶת כְּבוֹד אֲבִיהֶם הָרַב, וְיַסְכִּים וְיִתֵּן רְשׁוּת לְקוֹבְרוֹ בְּתוֹךְ בֵּית הַקְּבָרוֹת כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, וְלֹא יָכוֹל הָיָה הַפַּרְנָס לַעֲמוֹד בְּתַחֲנוּנֵיהֶם וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת לְקוֹבְרוֹ בִּפְנִים בֵּית הַקְבָרוֹת. אַחַר כַּךְ כְּשֶׁבָּא הַפַּרְנָס אֶל רַבֵּנוּ הִתְנַצֵּל לְפָנָיו עַל שֶׁלֹּא שָׁמַע בְּקוֹלוֹ מֵחֲמַת שֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לַעֲמוֹד בְּהַפְצָרוֹתֵיהֶם וּלְהִתְאַכְזֵר אֲלֵיהֶם כָּל כַּךְ. אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "אַתָּה יֵשׁ לְךָ רַחְמָנוּת וַאֲנִי לֹא? מֵתִים שֶׁמֵּתוּ כְּבָר מֵאוֹת בַּשָּׁנִים בָּאוּ לְהִתְאוֹנֵן לְפָנַי שֶׁנִּפְטָר מָאוּס כָּל כַּךְ כְּהָרַב הַזֶּה עֲדַיִן לֹא הָיָה לָהֶם. "דּוּ הָאסְט רַחְמָנוּת אוּן אִיךְ נִישְׁט מֵתִים פוּן הוּנְדֶערְטֶער יָארְן זַיְינֶען גִּיקוּמֶען זִיךְ פַארְקְלָאגְן צוּ מִיר אַז זֵיי הָאבְּן נָאךְ אַזַּא מִיאוּסְן נִפְטַר נִישְׁט גִּיהַאט". וְהִקְפִּיד עָלָיו רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְנַעֲשָׂה מֵאָז אָדָם מְבוּהָל וּמְבוּלְבָּל.