ב-קסב

בָּעֲיָרָה הֵייסִין, הַשּׁוֹכֶנֶת לְיַד אוּמַאן, הָיָה דָּר שָׁם מְפוּרְסָם אֶחָד, וּשְׁמוֹ הָיָה שְׁלֹמֹה, וְהֵצִיק מְאֹד לְאַנַ"שׁ בִּפְרָט לְרַבִּי רְאוּבֵן יוֹסֵף זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, דּוֹד רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה תַּלְמִיד חָכָם מָפְלָג כַּיָּדוּעַ, וְגָרַם לְקִלְקוּל שְׁלוֹם בֵּיתוֹ, רַבִּי רְאוּבֵן יוֹסֵף הָיָה נוֹהֵג לָבוֹא אֶל רַבֵּנוּ בְּכָל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. פַּעַם לְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, בְּעֵת שֶׁהָיוּ אַנַ"שׁ נִפְרָדִים מֵרַבֵּנוּ וְכָל אֶחָד נָסַע חֲזָרָה לְבֵיתוֹ, נִכְנַס הוּא אֶל רַבֵּנוּ בְּפַחַד גָּדוֹל, כִּי פָּחַד לְהִפָּרֵד מֵרַבֵּנוּ וְלַחֲזֹר לְבֵיתוֹ בְּיוֹדְעוֹ מַה מְּצַפֶּה לוֹ בְּעִירוֹ, וְהִבְחִין בְּרַבֵּנוּ שֶׁרְצוֹנוֹ הוּא, שֶׁלֹּא יִסַּע וְיַחֲזֹר לְבֵיתוֹ, וְנִשְׁאַר אֵצֶל רַבֵּנוּ עוֹד שָׁבוּעַ. לְאַחַר שָׁבוּעַ, כְּשֶׁבָּא לְהִפָּרֵד מֵרַבֵּנוּ, הִבְחִין שׁוּב, שֶׁאֵין רְצוֹן רַבֵּנוּ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, וְנִשְׁאַר עוֹד, וְכָךְ מִפַּעַם לְפַעַם דָּחָה נְסִיעָתוֹ, עַד שֶׁנִּשְׁאַר אֵצֶל רַבֵּנוּ שָׁנָה תְּמִימָה. אַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁל הַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה, כְּשֶׁנִּכְנַס לְרַבֵּנוּ אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "לֵךְ, סַע לְבֵיתְךָ וְתַצִּיעַ שִׁדּוּךְ לְזוּגָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה..." כִּי הוּא נִפְטַר "פָאר אַ הֵיים אוּן רֶעד אַ שִׁדּוּךְ פַאר שְׁלֹמֹה'ס וַיְיבּ..." וְאָמַר אַחַר-כָּךְ רַבֵּנוּ, "אַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב 'גַּם עָנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב', אוּלָם מֵהַשָּׁמַיִם נִלְחֲמוּ בַּעֲדִי", "מְ'הָאט זַאךְ פוּן הִימְל אָן גִּינוּמֶען פַאר מִיר" .