א-תקצג

הַכְּלָל, שֶׁהֵם נִתְקַשְּׁרוּ אֵלָיו מְאֹד, וְנִכְנַס אַהֲבָתוֹ בְּלִבָּם מְאֹד מֵחֲמַת גֹּדֶל חָכְמָתוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהָיוּ רְגִילִין לִכְנֹס אֶצְלוֹ, וְהָיָה נֶחְשַׁב מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם. וּפַעַם אַחַת, כְּשֶׁדִּבְּרוּ מִמָּשִׁיחַ עָנוּ וְאָמְרוּ לְרַבֵּנוּ: "אֶתְכֶם הָיִינוּ רוֹצִים לְמָשִׁיחַ". וּפַעַם אַחַת אָמְרוּ לוֹ, שֶׁאִם הָיָה הַקֵּיסָר הַזָּקֵן חַי הָיָה לוֹקֵחַ הַנֵּזֶר וְהַכֶּתֶר מַלְכוּת מֵרֹאשׁוֹ וּמַכְתִּיר אֶתְכֶם מֵחֲמַת חָכְמַתְכֶם הַמֻּפְלֶגֶת, אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה, שֶׁכַּיּוֹם הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ חָכָם. (סִפּוּרִים נִפְלָאִים).]