ב-קעז

פַּעַם אָמְרוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁקֵּרְבָם רַבֵּנוּ בְּאוּמַאן, לְרַבֵּנוּ: "אִלּוּ הָיָה הַקֵּיסָר הַקּוֹדֵם חַי וְהָיָה פּוֹגֵשׁ וּמִתְוַעֵד אִתְּכֶם וְרוֹאֶה אֶת חָכְמַתְכֶם הָיָה מוֹרִיד אֶת כֶּתֶר הַמַּלְכוּת מֵרֹאשׁוֹ וּמַלְבִּישׁוֹ לָכֶם, כִּי הַקֵּיסָר הָרִאשׁוֹן הָיָה חָכָם מְאֹד, אוּלָם הַקֵּיסָר שֶׁל הַיּוֹם אֵינוֹ בַּר-דַּעַת גָּדוֹל. הֵם הָיוּ קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת וְהָיָה לָהֶם שַׁרְבִיט זָהָב מֵהַקֵּיסָר, שֶׁקִּבְּלוּ אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ בְּמַתָּנָה לְאוֹת הוֹקָרָה. (וע"ע בח"א, סעיף תקצ"ג).