ב-רלז

בְּעֵת יַלְדוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ כְּשֶׁהִתְאַכְסֵן בְּבֵית חוֹתְנוֹ בְּאוּסַאטִין, הָיָה שָׁם פַּעַם הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נָחוּם מִטְשֶׁרְנוֹבִּיל, וְרָאָה אֵיךְ שֶׁרַבֵּנוּ אָמַר עַל צִפּוֹר שֶׁנָּפְלָה מֵתָה מִמַּכַּת הַשּׁוֹט שֶׁל עֶגְלוֹן אֶחָד: "אַתְּ שָׁוָה אֶת זֶה" - "דּוּ הָאסְט דֶער וֶוערְד", וְהִתְפַּלֵּא רַבִּי נָחוּם עַל זֶה, וְאָמַר אָז עַל רַבֵּנוּ שֶׁהוּא "יְפֵה עֵינַיִם" - הַנֶּאֱמַר בִּשְׁבַח דָּוִד הַמֶּלֶך עָלָיו-הַשָּׁלוֹם (ש"א, טז, יב).