ב-עו

רַבֵּנוּ אָמַר שֶׁהוּא עִבֵּד אֶת גּוּפוֹ כְּעוֹר מָבְחָר הַנִּקְרָא "יִיכְט", שֶׁהוּא שֵׁם שֶׁל עוֹר הַמְעֻבָּד הֵיטֵב עַד

שֶׁאֲפִלּוּ יְמַשְּׁשׁוּהוּ וִישַׁפְשְׁפוּהוּ מִכָּל צְדָדָיו, לֹא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ שׁוּם סֵרָחוֹן מֵרֵיחַ הָעוֹר. (וע"ע בליקו"ה או"ח ח"א הל' תפילין הל"ה).