ב-עז

פַּעַם נָסַע רַבֵּנוּ עִם מוֹהַרְנַ"תְּ וְרַבִּי יִצְחָק לֵיבּ. בְּאֶמְצַע הַנְּסִיעָה שָׁאַל רַבֵּנוּ: "הַאִם מִשֶּׁהוּ רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ" ?, עָנָה רַבִּי יִצְחָק לֵיבּ שֶׁהוּא רוֹאֶה, וְזֶה הָיָה מֵת, כְּשֶׁרָאָה רַבִּי יִצְחָק לֵיבּ שֶׁנֶּחְלְשָׁה דַּעַת מוֹהַרְנַ"תְּ מִזֶּה שֶׁיֵּשׁ בִּיכוֹלְתּוֹ לִרְאוֹת מַרְאוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה, נַעֲנָה וְאָמַר לוֹ: אוּלָם מַה שֶּׁהִנְךָ רוֹאֶה (בְּתוֹרוֹת רַבֵּנוּ) – זֶה אֵינִי רוֹאֶה! וּבָזֶה רָצָה לְפַיֵּיס אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ. אַחַר כַּךְ אָמַר רַבֵּנוּ שֶׁלִּרְאוֹת מֵת זֶּה גָּבוֹהַּ שִׁשָּׁה פְּעָמִים מִנְבוּאָה.