ג-קלב

הִדְרִיךְ מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אֶת בְּנוֹ רַבִּי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֵיךְ לְנַהֵל עֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית הַדֹּאַר, וְאָמַר לוֹ: "בְּדַרְכְּךָ לְבֵית הַדֹּאַר וְכֵן בַּחֲזָרָתְךָ תַּחְשֹׁב רַק מַחְשָׁבוֹת שֶׁל תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה', אוּלָם בְּבֵית הַדֹּאַר עַצְמוֹ, הַטֵּה אָזְנְךָ וְדַעְתְּךָ לָעֲבוֹדָה שֶׁאתָּה עוֹסֵק בָּהּ, שֶׁלֹּא יֵצֵא חָלִילָה שׁוּם מִכְשׁוֹל מָמוֹן עַל יָדְךָ". וְאָכֵן כָּךְ נָהַג כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִמְצָא שׁוּם עַוְלָה בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא שׁוּם הֶפְסֵד מָמוֹן כְּלַל וּכְלָל, כִּי הִקְפִּיד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ בַּדֹּאַר שׁוּם מָמוֹן שֶׁנִּשְׁלַח לְמַאן דְּהוּא אַף לְלִינַת לַיְלָה אַחַת. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּמָסַר אֶת מְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ לְבָנָיו רַבִּי דָּוִד צְבִי וְרַבִּי מִיכְלִי, אָמַר לָהֶם: "כָּךְ לִמְדַנִּי אָבִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְנַהֵל אֶת הָעֲבוֹדָה בְּבֵית הַדֹּאַר, תּוֹדָה לָאֵל כָּל יָמַי שָׁמַעְתִּי לְקוֹלוֹ וְנָהַגְתִּי כָּךְ, וּבְכֵן מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם שֶׁגַּם אַתֶּם תְּנַהֲלוּ אֶת הָעֲבוֹדָה כָּךְ". וְכֵן נָהֲגוּ גַּם הֵם. אוּלָם אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁעָבַר לִידֵי נֶכְדֵיהֶם, כְּבָר לֹא נוּהֲלָה הָעֲבוֹדָה כָּרָאוּי וּכְמִקֶּדֶם.