ד-ט

עַל הַכָּתוּב "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד וְכוּ' כִּי יִפּוֹלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ" (קהלת ד), אָמְרוּ אַנַ"שׁ, שֶׁעִנְיַן זֶה סוֹבֵב וּמְרַמֵּז גַּם עַל מַעֲלַת חִבּוּר הַתּוֹרָה לְהַתְּפִלָּה, הַיְינוּ בְּחִינַת חִבּוּר תּוֹרוֹת וּתְפִלּוֹת שֶׁהִפְלִיג רַבֵּנוּ בְּשִׁבְחָהּ, וְאָמַר (ליקו"מ כ"ב ח"ב. הקדמת ספר ליקוטי תפלות), שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עָלוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים כָּאֵלֶּה, כִּי אָז בְּחִבּוּר הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה יַחְדָּיו יָקוּם וְיַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ.