ד-קכב

הָיָה אוֹמֵר רַבִּי יִצְחָק בֶּער מִטֶּעפְּלִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ: הַבַּעַל-דָּבָר בְּעֵת שֶׁבָּא לְהַחְטִיא אֶת הָאָדָם וְרוֹצֶה לְהַסִּיתוֹ וּלְהַפִּילוֹ מֵעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, בָּא אֵלָיו בְּכָל מִינֵי דְּרָכִים וְעַרְמוּמִיּוֹת שׁוֹנוֹת עַד שֶׁאֲפִלּוּ יָכוֹל לִבְכּוֹת בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ לִפְנֵי הָאָדָם לְפַתּוֹתוֹ וּלְהוֹכִיחַ לוֹ גֹּדֶל נְחִיצוּת הָעֲבֵרָה וְהַמִּכְשׁוֹל שֶׁרוֹצֶה לְהַכְשִׁילוֹ בּוֹ, ה"י.