ד-קכג

כָּל סוֹחֵר טוֹב עוֹמֵד וּמַשְׁגִּיחַ עַל פְּתִיחַת חֲנוּתוֹ בָּעֵת הַנָּכוֹן, בִּפְרַט בָּעֵת שֶׁרַבִּים בָּאִים לִקְנוֹת, כִּי אָז עוֹמֵד וּמַשְׁגִּיחַ לְשָׁרֵת אֶת קְהַל קוֹנָיו, וְזֶה נִקְרָא סוֹחֵר טוֹב, כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר אָמְרוּ אַנַ"שׁ לְעִנְיַן עֲבוֹדַת ה', זְמַן הַמֻּבְחָר שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לִסְחֹר אָז בְּמִסְחָרִים טוֹבִים וְרִוְחִיִּים לָנֶצַח הוּא מְעֵת חֲצוֹת לַיְלָה וְאֵילָךְ, וּכְסוֹחֵר טוֹב צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר עַל עֵת זֶה וְלִהְיוֹת עֵר וְזָרִיז לִסְחֹר בְּמִסְחָרוֹ הַקָּדוֹשׁ. וְאָמְרוּ עוֹד שֶׁלְּפִי עֶרְכּוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל עֵת קָדוֹשׁ זֶה, כַּמְּבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וּבִפְרָט בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, הֲרֵי שֶׁדְּחִיַּת הַשֵּׁינָה וְהַיְּרִידָה מֵהַמִּטָּה בְּעֵת נִשְׂגָּב וְרִוְוחִי כָּזֶה, מֵהָרָאוּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ שׁוּם עֵרֶךְ וּמְנִיעָה כְּלַל וּכְלָל.