ד-שכה

בְּלַ"ג-בָּעוֹמֶר שְׁנַת תרס"ג הָיָה הַנָּחַת אֶבֶן הַפִּינָה לַקְּלוֹיז, לִבְנִיָּתוֹ מֵחָדָשׁ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, וְאָז גַּם גָּבוּ מָעוֹת בֵּין אַנַ"שׁ עֲבוּר הוֹצָאוֹת הַבְּנִיָּה עַצְמָה, כִּי כָּל שְׁאָר הַהוֹצָאוֹת שֶׁהִסְתַּכְּמוּ בִּסְכוּם רַב מְאֹד, קִבֵּל אוֹתָם עַל עַצְמוֹ בִּנְדָבָה רַבִּי אַיְיזִיק אַיְיזְנְשְׁטֵיין, הַבִּנְיָן נִבְנָה בִּזְמַן קָצָר, וּבְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תרס"ד כְּבָר הִתְפַּלְּלוּ בּוֹ אַנַ"שׁ הַבָּאִים לַקִּבּוּץ, וְרַבִּי אַיְיזִיק אַף עַל פִּי שֶׁהִצְטַבֵּר לוֹ הֲמוֹן חוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת מֵחֲמַת הַבְּנִיָּה, לֹא הִשְׁתַּדֵּל לְבַקֵּשׁ מֵאַף אֶחָד מֵהַבָּאִים לַקִּבּוּץ, נְדָבָה וּתְרוּמָה עֲבוּר זֶה, וְהָיָה נִדְמֶה כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּלוּם לִבְנִיַּת הַבִּנְיָן, אוּלָם חֲתָנוֹ רַבִּי דָּוִד בְּיַאלְסְטוֹצְקִי, שֶׁיָּדַע מֵהַחוֹבוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהִשְׂתָּרְגוּ וְעָלוּ עַל צַוְּוארֵי חוֹתְנוֹ לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק, וְדָפַק עַל הַבִּימָה שֶׁבַּקְּלוֹיז וְעוֹרֵר אֶת אַנַ"שׁ שֶׁיְנַדְּבוּ וְיִתְּנוּ כֶּסֶף לְחוֹתְנוֹ הַשָּׁקוּעַ בְּחוֹבוֹת עֲצֻמִּים.