ד-שכו

הִזְמִין כַּמָּה פְּעָמִים רַבִּי אַבָּאלֶ'ה אֶת רַבִּי מֶנְדְּלִי לִיטְוַואק לִסְעֹד אֶצְלוֹ אֲרוּחַת עֶרֶב וּבְכָל פַּעַם דָּחָהוּ רַבִּי מֶנְדְּלִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, פַּעַם כְּשֶׁהִפְצִיר בּוֹ מְאֹד, נַעֲנָה לוֹ רַבִּי מֶענְדְּלִי וְאָמַר: "תָּבִינוּ, כְּשֶׁבֶֶּטֶן זֹאת אוֹכֶלֶת מָרָק אֵינוֹ רוֹצָה כְּבָר לָקוּם אַחַר כָּךְ בַּחֲצוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ, נִמְנָע אֲנִי מִלֶּאֱכֹל סְעֻדּוֹת בָּעֶרֶב". "פַארשְׁטֵייט אַז דָּאס בַּייכַלֵע עֶסְט אַ יוֹכַאלֶע וִויל זִי שוֹין קֵיין חֲצוֹת נִישְׁט אוֹיפשְׁטֵיין".