ד-שמא

פַּעַם חָלָה רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער מְאֹד, עַד כְּדֵי גְּסִיסָה מַמָּשׁ, וּכְבָר הָלְכוּ בְּנֵי הַבַּיִת לִקְרוֹא לְאַנְשֵׁי הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא, שֶׁיָּבוֹאוּ לְטַפֵּל בּוֹ. כְּשֶׁבָּאוּ לַבַּיִת, רָאָה וְהִבְחִין אַבְרֵךְ אֶחָד שֶׁהָיָה בֵּין אַנְשֵׁי הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא אֵיךְ שֶׁהִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן לְטוֹבָה וּמֵרֶגַע לְרֶגַע הוּטַב לוֹ, עַד שֶׁלְמָחֳרָת כְּבָר קָם וְהָלַךְ כְּאַחַד הָאָדָם, וְסִפֵּר הָאַבְרֵךְ שֶׁלְּדַעְתּוֹ סִבַּת הַדָּבָר שֶׁהִשְׁתַּנָה כָּל כָּךְ לְטוֹבָה, הוּא שֶׁאַחַר חֲתוּנָתוֹ פָּנָה לְרַבִּי אַהֲרֹן וְשָׁטַח לְפָנָיו אֶת צַעֲרוֹ הֱיוֹת שֶׁאֵין לוֹ פַּרְנָסָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמַּה יִּתְפַּרְנֵס, וְהוֹסִיף וְאָמַר לוֹ עוֹד: "אִלּוּ הָיָה לִי עֲגָלָה עִם סוּסִים הָיִיתִי נַעֲשָׂה לְבַעַל עֲגָלָה וְהָיִיתִי יָכוֹל לְהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּה בְּכָבוֹד, אוּלָם אֵיךְ אַשִּׂיג אֶת הַמָּעוֹת לִקְנִיַּת עֲגָלָה עִם סוּסִים"?, הִתְעוֹרֵר רַבִּי אַהֲרֹן לְעֶזְרָתוֹ, וְהָלַךְ וְאָסַף עֲבוּרוֹ מָעוֹת וְקָנָה לוֹ עֲגָלָה עִם סוּסִים וְהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָה בְּכָבוֹד, וְעַל כֵּן לְדַעְתּוֹ תֵּיכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס נִתְעוֹרְרָה זְכוּת הַמִּצְוָה שֶׁעָשָׂה עַד שֶׁהִתְרַפֵּא לְגַמְרֵי, וְחַי אַחַר-כָּךְ עוֹד כַּמָּה שָׁנִים. רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַצַ"ל הָיָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וְזֶה הָיָה נֵס מְפֻרְסָם.