ד-שמט

אַחַר גְּמַר תְּפִלָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שְׁלִיטָ"א כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר, בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, אָמַר לוֹ חוֹתְנוֹ רַבִּי אַהֲרֹן בְּעֶצֶב: "לֹא לָזֶה הִתְכַּוַּנְתִּי", "נִיטְשׁ דָּאס הָאבּ אִיךְ גִּימֵיינְט". כִּי הָיָה רָחוֹק מְאֹד מְאֹד מִכָּל זִיק שֶׁל פִּרְסוּם וְהַנְהָגָה וְכַדּוֹמֶה בְּתַכְלִית.