ד-שעג

רַבִּי יִשְׂרָאֵל קַארְדוּנֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה נוֹהֵג לִבְלִי לָגֶשֶׁת לְצִיּוּן הָרַשְׁבִּ"י לְלֹא טְבִילַת מִקְוֶה בְּמַעֲיָן מְגִידוֹ הַסָּמוּךְ, אוֹ בַּמִּקְוֶה שֶׁלְּמַעֲלָה, שֶׁהָיוּ מַעֲלִים עֲבוּרוֹ מַיִם מִן הַמַּעֲיָן. פַּעַם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּשֶׁסָּבַל בְּעֵינָיו, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִטְבּוֹל בַּמִּקְוֶה לֹא הָלַךְ מִשּׁוּם כָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֵצֶל צִיּוּן הָרַשְׁבִּ"י, וְהָלְכוּ אַנַ"שׁ לִתְקוֹעַ עֲבוּרוֹ בְּחַדְרוֹ שֶׁבַּכְּפַר. *