ד-שעד

כְּשֶׁשָּׁבַת פַּעַם רַבִּי יִשְׂרָאֵל קַארְדוּנֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אֵצֶל אֶחָד מִידִידָיו בִּכְפַר אֶחָד שֶׁיָּסְדוֹ בַּעַל "לֵב הָעִבְרִי", בְּעֵת שֶׁקִּדֵּשׁ עַל הַיַּיִן בְּלֵיל שַׁבָּת, אָמְרוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת וּשְׁאָגוֹת כָּאֵלּוּ, עַד שֶׁהַנָּשִׁים וְהַטַּף הֶחְבִּיאוּ אֶת עַצְמָן מֵרֹב הַפַּחַד וְהַיִּרְאָה שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם, וְנֶחְקַק הַדָּבָר בְּזִכְרוֹנָם כָּל כָּךְ עַד שֶׁסִּפְּרוּ וְהִפְלִיגוּ בְּשִׁבְחוֹ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, בְּהִזָּכְרָם אֶת גֹּדֶל הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁקִּבְּלוּ מִקִּדּוּשׁוֹ עַל הַיַּיִן. *