ד-לה

בְּהַמְּבֹאָר בְּתוֹרָה כ"ט מֵעִנְיַן שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים וְכוּ' אָמְרוּ אַנַ"שׁ, עִקַּר הַשֶּׁבַח שֶׁיְּכוֹלִים אָנוּ לְשַׁבֵּחַ אֶת רַבֵּנוּ הוּא בָּזֶה שֶׁעִנְיָנוֹ נִמְשַׁךְ וּמֵאִיר וְזוֹרֵחַ אַף עַתָּה לְכָל אֶחָד הַחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְקַבֵּל וְלִינוֹק מִמֶּנּוּ. שֶׁבְּדָבָר זֶה לֹא זָכוּ כָּל-כַּךְ שְׁאָר הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ, שֶׁחָפֵץ שֶׁעִנְיָנוֹ יִמָּשֵׁךְ אַף לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים וְלֹא יִפָּסֵק אוֹרוֹ אַחַר הִסְתַּלְקוּתוֹ חָלִילָה, כִּי אִם לְדַבֵּר וּלְסַפֵּר רַק מוֹפְתִים וּמַעֲשֵׂה נִסִּים מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הֲרֵי לֹא הָיָה זֶה רְצוֹנוֹ כְּלַל, כַּמּוּבָא בְּהַקְדָּמַת סֵפֶר "שִׂיחוֹת הָרַ"ן" וְעוֹד. (נכפל להלן בח"ו, סעיף רס"ו ביתר אריכות).