ד-לו

בְּהַמְּבֹאָר בְּתּוֹרָה ל' בְּעִנְיַן הַבֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל וְכוּ'. שֶׁעִקַּר בְּחִינַת תְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת "אֲשֶׁר לֹא גָּזַלְתִּי אָז אָשִׁיב". שָׁאֲלוּ אֲנַ"שׁ לִכְאוֹרָה מַה שַּׁיָּךְ לְחַיֵּב אָדָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל דָּבָר שֶׁלֹּא פָּשַׁע בּוֹ, בִּבְחִינַת "אֲשֶׁר לֹא גָּזַלְתִּי אָז אָשִׁיב". וְאָמְרוּ, כְּשֶׁיַּחֲפֹּץ הָאָדָם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וִיחַפֵּשׂ לְנַקּוֹת עַצְמוֹ מֵחֲטָאָיו בִּשְׁלֵימוּת בְּלִי שׁוּם עָרְמָה, יִמְצָא פְּשָׁעִים עֲווֹנוֹת וְעַוְולוֹת שֶׁשָּׁכַח מֵהֶם לְגַמְרֵי וְלֹא שָׂם לִבּוֹ לְהַרְגִּישׁ בָּהֶם, וְרַק מֵחֲמַת רוֹב עָסְקוֹ בִּתְשׁוּבָה יַבְחִין עוֹד וָעוֹד בְּחֶסְרוֹנוֹתָיו שֶׁכְּבָר שָׁכַח מֵהֶם זְמַן רַב, וְאַף עֲלֵיהֶם מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְזֶהוּ "אֲשֶׁר לֹא גָּזַלְתִּי אָז אָשִׁיב" כִּי כְּשֶׁיִּבְדֹק עַצְמוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב, יִרְאֶה שֶׁאכֵן גָּזַל וְעִיוֵות. רַק שֶׁלְּרֹב הַזְּמַן וְהַשִּׁכְחָה הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא גָּזַל וְלֹא עִיוֵות.