ד-שצז

רַבִּי בָּרוּךְ בַּארְדִיטְשׁוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עוֹד לִפְנֵי הִתְקָרְבוּתוֹ לְאַנַ"שׁ, הָיָה דַּרְכּוֹ לִשְׁהוֹת הַרְבֵּה בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הָרַב מִבַּארְדִיטְשׁוֹב, וְשָׁם עָבַד אֶת ה' בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, לְאַחַר שֶׁנּוֹדַע לַחֲבֵרָיו הַמִּתְפַּלְּלִים שָׁם מֵהִתְקָרְבוּתוֹ לְאַנַ"שׁ, לֹא נָתְנוּ לוֹ כַּמָּה מֵהֶם לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד, וּלְאַחַר שֶׁהֵצִיקוּ לוֹ מְאֹד בְּעוֹד כַּמָּה עִנְיָנִים, פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ וּפָנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר: הֲרֵי אֲנִי לֹא הִשְׁתַּנֵּיתִי כְּלוּם מִמַּה שֶׁהָיִיתִי מִקֹּדֶם, וְכָל הִתְנַגְדּוּתְכֶם עָלַי שֶׁלֹּא אַמְשִׁיךְ לְהִתְפַּלֵּל וְכַדּוֹמֶה, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהִתְקָרַבְתִּי לְדֶרֶךְ חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב, נִמְצָא שֶׁעִקָּר הִתְנַגְדּוּתְכֶם הוּא עַל רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ, אִם כֵּן שֶׁיִּלָּחֵם וְיָגֵן הוּא בְּעַצְמוֹ עַל עַצְמוֹ, לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים וְנֶעֶנְשׁוּ מְאֹד כַּמָּה מֵהֶם, רַחֲמָנָא לִצְלָן.