ד-שצט

פַּעַם בָּא רַבִּי בָּרוּךְ לְאוּמַאן, כְּשֶׁהָיָה לוֹ אֵיזֶה יָארְצַייט, וְנִגַּשׁ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד בְּאַשְׁרֵי-וּבָא-לְצִיּוֹן, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה שַׁיָּךְ שֶׁיִּתְפַּלֵּל אֶת כָּל הַתְּפִלָּה לִפְנֵי הָעַמּוּד, לְרֹב הִתְלַהֲבוּתוֹ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַתֵּיבוֹת "הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ וְיָשֵׂם בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ" וְכוּ', הִתְלַהֵב בְּשַׁאֲגָתוֹ, וְחָזַר עַל הַתֵּיבוֹת בְּהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ כָּזוֹ, עַד שֶׁהִשְׁתּוֹמְמוּ כָּל הַמִּתְפַּלְּלִים עִמוֹ, וְרַבִּי גֶעצִי הִפְטִיר אַחַר כָּךְ וְאָמַר: בְּהִתְפַּעֲלוּת "תְּפִלָּה כָּזוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹדִי".

[פַּעַם הִקְשָׁה רַבִּי בָּרוּךְ בַּארְדִיטְשׁוֹבֶער, וְאָמַר: לִכְאוֹרָה מִצַּד אֶחָד אֶפְשָׁר מֵחֲמַת דִּבְרֵי רַבֵּנוּ שֶׁאָמַר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כְּבָר עֲבֵרָה אַחַת כְּשֶׁעוֹשִׂים אָנוּ עֲבֵרָה, כַּמּוּבָא בְּחַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן סִימָן תקי"ב, וּמִצַּד שֵׁנִי גַּם אָמַר רַבֵּנוּ שֶׁהוּא מְקַנֵּא בָּנוּ עַל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ רַבִּי גָּדוֹל כָּזֶה. שֶׁמִּזֶּה לִכְאוֹרָה נִמְצֵינוּ לְמֵדִים עַל גֹּדֶל חֶסְרוֹנוֹתֵינוּ מִצַּד אֶחָד וְעַל גֹּדֶל מַעֲלוֹתֵינוּ מִצַּד הַשֵּׁנִי, וְאָמַר עַל כֵּן שֶׁבְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהָעִנְיָן שֶׁאָמַר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִשְׂמוֹחַ עַל הִתְקָרְבוּתֵינוּ לְרַבֵּנוּ, עוֹלֶה בְּמַעֲלָתוֹ עַל דִּבּוּר הָרִאשׁוֹן, וּצְרִיכִים אָנוּ לִסְמֹךְ עַל כֹּחוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁלִּבְסוֹף בְּוַדַּאי יְתַקֵּן אֶת הַכֹּל].