ד-תיא

רַבִּי בָּרוּךְ חֲתַן רַבִּי גֶּעצִיל, הַמְכֻנֶּה רַבִּי בָּרוּךְ גֶּעצִי'ס זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה עוֹבֵד ה' מֻפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד, וּבְהִתְעוֹרְרוּתוֹ הַגְּדוֹלָה הָיָה יוֹצֵא לְהִתְבּוֹדְדוּת מִחוּץ לָעִיר לְמֶשֶׁךְ לַיְלָה שָׁלֵם, בְּלֵיל חָרְפִּי קַר וְעַז, וּבַחֲזָרָתוֹ אַחַר כָּךְ הָיָה נֶעֱמַד לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת וּבְקוֹלוֹת מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת. פַּעַם כְּשֶׁיָּצָא לְהִתְבּוֹדְדוּת בְּעֵת כְּפוֹר נוֹרָא כָּזֶה, הִרְהֵר רַבִּי מָרְדְּכַי קַנֶּלְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְעַצְמוֹ: וְכִי אֵיךְ יוּכַל רַבִּי בָּרוּךְ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בַּשָּׂדֶה לְבַדּוֹ בְּלֵיל כְּפוֹר כָּזֶה. לָבַשׁ עֹז בְּעַצְמוֹ הִתְעַטֵּף בִּמְעִילֵי פַּרְוָה טוֹבִים, וְהָלַךְ וְעָקַב אַחֲרָיו, וְרָאָהוּ עוֹמֵד בַּשָּׂדֶה וּמִתְנוֹעֵעַ עִם יָדָיו וְרַגְלָיו מֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן, וְכָךְ מִתְפַּלֵּל וּמִתְבּוֹדֵד לִפְנֵי קוֹנוֹ, כִּי לוּלֵא זֹאת הָיָה נִקְפָּא לַמָּוֶת חַס וְשָׁלוֹם, וְכָךְ עָבַד אֶת ה' כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים. מִטִּבְעוֹ הָיָה גַּם בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, הוּא נִשְׁלַח עִם הָעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אֲנָשִׁים מֵאַנַ"שׁ לְמָקוֹם בִּלְתִּי יָדוּעַ, בִּהְיוֹתוֹ אָז פָּחוֹת מִגִּיל הָאַרְבָּעִים, הי"ד.