ד-תכז

רַבִּי מִיכְל נֶכֶד מוֹהַרְנַ"תְּ, הָיָה מְצַוֶּה לִבְנֵי בֵיתוֹ בְּשַׁבָּת שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לוֹ יוֹתֵר מִדַּאי מַאֲכָלֵי שַׁבָּת, כִּי לְגֹדֶל יִקְרַת מַאֲכָלֵי שַׁבָּת, חָשַׁשׁ שֶׁמָּא יִתְּנוּ לוֹ יוֹתֵר מִדַּאי וְיִהְיֶה מוּכְרָח לְשַׁיֵּר מִמַּאֲכָלוֹ, וּלְרֹב קְדֻשַּׁת אֲכִילַת מַאֲכָלֵי הַשַּׁבָּת שֶׁכֻּלָּהּ אֱלֹקוּת, כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ (ליקו"מ ח"א סימן נז. ח"ב יז), אֵין נָכוֹן לְשַׁיֵּר מֵהֶם. "אַ מַאֲכָל פוּן שַׁבָּת לָאזְט מֶען אִיבֶּער? דֶער רַבִּי זָאְגְט דָאךְ סְ'אִיז כֻּלָּהּ אֱלֹקוּת כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ".

הָיָה עָנָו גָּדוֹל מְאֹד. כְּשֶׁרָצָה מַאן דְּהוּ לַעֲזֹר לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ בִּלְבִישַׁת מְעִילוֹ הָעֶלְיוֹן, כְּדֶרֶךְ אִישׁ חָשׁוּב וְנִכְבָּד, לֹא הִנִּיחַ לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, מֵרֹב חֲשָׁשׁוֹ שֶׁיָּבֹא לִידֵי שֶׁמֶץ גֵּאוּת כָּל שֶׁהוּא].