ד-תלח

הָיָה פַּעַם רַבִּי מִיכַלֵּי נֶכֶד מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בִּסְעוּדַת בְּרִית מִילָה בְּעִיר טוּלְטְשִׁין, שֶׁל אֶחָד מֵאַנַ"שׁ בְּשֵׁם רַבִּי עֶזְרִיאֵל, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי הִירְשׁ וַוייסְלֵיבּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. לְאַחַר הַבְּרִית כְּשֶׁשָּׁאַל אֶת הָאֲנָשִׁים הֵיכָן מִתְקַיֶּמֶת סְעוּדַת הַבְּרִית עָנוּ לוֹ שֶׁאֵין בַּעַל הַבְּרִית עוֹשֶׂה סְעוּדָה לְרוֹב עֲנִיּוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, כָּאַב הַדָּבָר לְרַבִּי מִיכַלֵי, וְתֵיכֶף הָלַךְ וְקִבֵּץ אֵיזֶה סְכוּם מָעוֹת וְקָנוּ מְעַט דָּגִים מְלוּחִים וְכַדּוֹמֶה וְעָשׂוּ סְעוּדַת בְּרִית, אַחַר כָּךְ בְּעֵת הַסְעוּדָה כִּבְּדוּ אוֹתוֹ שֶׁיְדַבֵּר דִּבְרֵי תּוֹרָה לִפְנֵי הַצִּבּוּר, נַעֲנָה לָהֶם וּבֵין דְּבָרָיו אָמַר שֶׁהַסַ"מ הוּא הוּא הַמְעַכֵּב לִבְלִי לַעֲשׂוֹת סְעוּדוֹת מִצְוָה, וְרֶמֶז לָזֶה ס'מ'א'ל' רָאשֵׁי-תֵיבוֹת סְ'עוּדַת מִ'צְוָה אֵ'ין לַ'עֲשׂוֹת. רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שָׁמְעָהּ מֵרַבִּי נָשְׁקֶע מִטּוּלְטְשִׁין.