ד-תמ

רַבִּי דָּוִד צְבִי וְרַבִּי מֵיכַלֵי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיוּ דָּרִים שְׁנֵיהֶם בְּדִירַת אֲבִיהֶם רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ"תְּ, כִּי אַחַר שֶׁעָלָה לָדוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִלְּקוּ אֶת הַדִּירָה לִשְׁנַיִם, וְהָיוּ דָּרִים בָּהּ שְׁנֵיהֶם עַד סוֹף יְמֵיהֶם, בְּחַיֵּיהֶם הָיוּ נוֹהֲגִים לְקַיֵּים אֶת הַסְּעוּדָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד צְבִי, לְאַחַר פְּטִירָתוֹ הָיָה רַבִּי מִיכַלֵי מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת בְּכָל שַׁבָּת לְבֵית רַבִּי דָּוִד צְבִי אָחִיו וְיוֹשֵׁב שָׁם בַּסְּעוּדָה עִם בָּנָיו. פַּעַם שָׁאֲלוּהוּ בָּנָיו שֶׁל רַבִּי מִיכַלֵי, מַדּוּעַ מַטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לָלֶכֶת לְבֵית אָחִיו רַבִּי דָּוִד צְבִי, הֲרֵי יוֹתֵר נֹחַ יִהְיֶה לוֹ אִם בְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד צְבִי יָבוֹאוּ אֵלָיו. עָנָה לָהֶם: אֵינִי הוֹלֵךְ לְבֵיתָם, אֲנִי הוֹלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁמְדַבְּרִים שָׁם דִּבּוּרִים.