ד-תמח

סִפֵּר רַבִּי שַׁכְנָא הַנַּ"ל, שֶׁהַשִּׁדּוּךְ שֶׁלּוֹ עִם ר' יַעֲקֹב מֵהַיַּעַר, נַעֲשָׂה עַל יְדֵי שֶׁבָּא רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי נַפְתָּלִי הֶערְץ אָבִיו לְהַזְמִין אֶצְלוֹ פַּרְשִׁיּוֹת לִתְפִלִּין עֲבוּר בְּנוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה בַּר-מִצְוָה, שָׁאַל רַבִּי יַעֲקֹב אֶת רַבִּי נַפְתָּלִי הֶערְץ מַה מְּחִיר הַפָּרָשִׁיּוֹת עָנָה לוֹ שִׁשָּׁה רוּבְּל, הוֹצִיא תֵּיכֶף רַבִּי יַעֲקֹב אֶת הַסְּכוּם וְנָתַן לוֹ הִתְנַצֵּל רַבִּי נַפְתָּלִי הֶערְץ לִפְנֵי רַבִּי יַעֲקֹב וְאָמַר לוֹ אָמַרְתִּי לָכֶם תְּחִלָּה סַךְ שִׁשָּׁה רוּבְּל כִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁתַּעַמְדוּ עַל הַמֶּקָּח וְנִשָּׁאֵר בִּסְכוּם שֶׁל חֲמִשָּׁה רוּבְּל כִּי בֶּאֱמֶת מְחִירָן חֲמִשָּׁה רוּבְּל, אוּלָם אַחַר רְאוֹתִי אֶת יוֹשֶׁר לִבְּכֶם שֶׁלֹּא הִתְוַכַּחְתֶּם עַל הַמְּחִיר עֲבוּר הַמִּצְוָה, נוֹתֵן אֲנִי לָכֶם עֲבוּר כָּךְ אֶת בְּנִי לְחָתָן. רַבִּי שַׁכְנָא הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ יָקָר מְאֹד וּמְיֻחָד, וְהִתְפַּרְנֵס אַף הוּא מִסּוֹפְרוּת.