ד-תס

רַבִּי נַחְמָן נֶעמִירוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נִפְטַר בְּעִירוֹ בְּקַיִץ שְׁנַת תרע"ט, בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל שִׁשִּׁים וְשָׁלשׁ שָׁנִים, וּמֵחֲמַת הַסַּכָּנָה הַגְדוֹלָה שֶׁהָיְתָה אָז בַּדְרָכִים, לֹא נוֹדַע לְאַנַ"שׁ דְּבַר פְּטִירָתוֹ עַד לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁנַת תר"פ. תּוֹשָׁבֵי הָעִיר סִפְּרוּ שֶׁבְּיוֹם הִסְתַּלְקוּתוֹ הָיָה יוֹם תְּפִלָּה וְצוֹם בָּעִיר, כְּדֵי שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַסַּכָּנָה שֶׁהָיְתָה מֵהַפּוֹרְעִים שֶׁרָצוּ לְהִכָּנֵס לָעִיר בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְשָׁלְחוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר אֶת רַבִּי נַחְמָן כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר לִתְפִלַּת מִנְחָה, אַחַר כָּךְ בַּלַּיְלָה הִבְחִינָה אִשְׁתּוֹ שֶׁאֵינוֹ קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה כְּהֶרְגֵּלוֹ, וּכְשֶׁנִּגְשָׁה לְהָעִירוֹ, הִבְחִינָה שֶׁכְּבָר אֵינוֹ בַּחַיִּים. בַּבֹּקֶר כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְתוֹשָׁבֵי הָעִיר, הִזְדַּעְזְעוּ וְאָמְרוּ: כְּבָר בִּתְפִלָּתוֹ הִבְחַנּוּ שֶׁהִנֵּה נִפְרַד הוּא מֵאִתָּנוּ, כִּי הִתְפַּלֵּל בִּדְמָעוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת עֲצוּמָה. וְאָכֵן נִצְּלוּ מֵהַפּוֹרְעִים.