ד-תצא

רַבִּי יְחִיאֵל, חֲתַן רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נִפְטַר בִּשְׁנוֹת התר"פ-פ"א. זוּגָתוֹ רָחֵל הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה מְאֹד וְהִצְטַיְּנָה בְּמִדַּת הַכְנָסַת אוֹרְחִים כָּל כָּךְ, שֶׁלִּפְעָמִים בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר כְּבָר לֹא נִשְׁאַר לָהּ מֵהַחַלּוֹת שֶׁאפְתָה לְשַׁבָּת, מֵחֲמַת שֶׁאכְלוּם הָאוֹרְחִים, וְנוֹדְעָה כָּל כָּךְ בְּצִדְקוּתָהּ, עַד שֶׁהָיוּ מְכַנִּים אוֹתָהּ בַּשֵּׁם: "רָחֵל אִמֵּנוּ". "מוּטֶער רָחֵל".