ד-תצב

פַּעַם, בְּיוֹם א' שֶׁל סְלִיחוֹת, שֶׁנָּהֲגוּ אַנַ"שׁ לָצוּם בּוֹ, לֹא הִרְגִּישׁ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּטוֹב וְהֵקִיא, כְּשֶׁרָאֲתָהּ זֹאת רָחֵל, אָמְרָהּ לוֹ בְּנִיחוּתָא: מַדּוּעַ אָכַלְתָּ הַיּוֹם, וּבִשְׁבִיל שֶׁאכַלְתָּ הִקֵאתָ.