ד-תקיב

חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן הי"ד, הָיָה אִישׁ פָּשׁוּט, אוֹפֶה בְּמִקְצוֹעוֹ, הוּא לְקָחוֹ לְחָתָן לְאַחַר שֶׁנִּכְנַס לַיְשִׁיבָה שֶׁלָּמַד בּוֹ רַבִּי מַתִּתְיָהוּ וְאָמַר לְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה: רוֹצֶה אֲנִי חָתָן עֲבוּר בִּתִּי אֶת הַבָּחוּר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁנִּמְצָא בַּיְּשִׁיבָה, וְשִׁדֵּךְ לוֹ אֶת רַבִּי מַתִּתְיָהוּ.

תתרעח

רַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן הי"ד, הָיָה לִפְנֵי הִתְקָרְבוּתוֹ לְאַנַ"שׁ, חָסִיד רַאדְזִימִין, וְלָמַד לִפְנֵי הִתְקָרְבוּתוֹ גַּם אֵצֶל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּרַאדִין.