ד-תקלו

בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שְׁנַת תרצ"ט, הָיָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל הַצִּיּוּן בְּשָׁעָה שֶׁבַע בַּבֹּקֶר, בְּאוֹתוֹ הָרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הִתְפַּלְּלוּ אַנַ"שׁ בַּמִּקְלָט מֵרֹב הַפַּחַד שֶׁהָיָה מֵהַשִּׁלְטוֹנוֹת. כְּשֶׁחָזַר אַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְבֵיתוֹ שֶׁבְּמוֹסְקְבָא, סִפְּרוּ לוֹ שֶׁבְּדִיּוּק בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁשָּׁהָה בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אֵצֶל צִיּוּן רַבֵּנוּ כְּשֶׁיָּרְדָה בִּתּוֹ מֵהַ"חַשְׁמַלִית", נִתְפְּסָה בְּבִגְדָהּ, וְהַנְּהָג שֶׁלֹּא הִבְחִין בַּדָּבָר, גָּרַר אוֹתָהּ כִּבְרַת דֶּרֶךְ, וְכָל הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ זֹאת הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים, לְקוֹל צַעֲקָתָם חָדַל מִלִּנְסוֹעַ, וְהָיוּ בְּטוּחִים בְּמִיתָתָהּ, אוּלָם בְּחַסְדֵּי ה' נִצְּלָה וְלֹא נִפְגְּעָה כְּלַל וּכְלָל.