ד-תקלז

פַּעַם נָסַע רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּרַכֶּבֶת, בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ עָלָה אֶחָד מִזִּקְנֵי וַחֲשׁוּבֵי הַמִּתְנַגְּדִים, וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה יָשַׁב וְלָמַד אָז לְעַצְמוֹ מִשְׁנָיוֹת כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ, שָׂמַח הַלָּה וְהִתְיַשֵּׁב לְיָדוֹ וְהִתְחִיל לְשָׁאֲלוֹ לִמְקוֹמוֹ, עָנָהוּ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהוּא דָּר בְּטֶעפְּלִיק, שְׁאֵלוֹ שׁוּב וְהֵיכָן מִתְפַּלְּלִים אַתֶּם? עָנָהוּ בְּבֵית מִדְרָשׁ הַכְּלָלִי שֶׁל הַחֲסִידִים, וְהֵחֵלוּ לְדַבֵּר יַחַד וְדִבֵּר עִמּוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַרְבֵּה, וּבְכָל עֵת שֶׁשָּׁאֲלוֹ הַלָּה הֵיכָן כְּתוּבִים הַדְּבָרִים עָנָהוּ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בְּסִפְרֵי תַּלְמִידֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, וְהִתְפָּעֵל הַלָּה מְאֹד וְהִתְחַבֵּב עָלָיו כָּל כָּךְ עַד שֶׁבְּעֵת הִפָּרְדָם פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: "קָשָׁה עָלַי פְּרֵידַתְכֶם", כָּל כָּךְ הִתְחַבֵּב עָלָיו רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עַל אַף שֶׁצָּעִיר לְיָמִים הָיָה אָז וְהַלָּה תַּלְמִיד חָכָם זָקֵן וּנְשׂוּא פָּנִים.