ד-תקנא

בְּעֵת הַמַּהְפֵּכָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה בְּרוּסְיָא, הָיוּ מְפַחֲדִים אַנַ"שׁ לְהַכְנִיס אוֹרְחִים, וְרַק רַבִּי משֶׁה יְרוּסְלַבְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה חָגַר עֹז בְּנַפְשׁוֹ וְהָיָה מַזְמִין אוֹרְחִים לְבֵיתוֹ בְּלִי הַגְבָּלָה, אוּלָם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה תֵּיכֶף מְצַוֶּה עֲלֵיהֶם וּמְזַרְזָם שֶׁתֵּיכֶף וּמִיָּד יִסְתַּלְּקוּ מִבֵּיתוֹ. פַּעַם הִזְמִין אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֵלָיו לְשַׁבָּת, וּבְדִיּוּק נִכְנְסוּ אָז שׁוֹטְרִים לְבֵיתוֹ, וְהוּא שָׁכַב אָז עַל הַמִּטָּה וּבְנֵס לֹא הִבְחִינוּ בּוֹ. וְהָיוּ אוֹמְרִים אַנַ"שׁ בְּדֶרֶךְ צַחוּת: עַל פִּי הַמּוּבָא בִּסְפָרִים "שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת עַיִן לֹא רָאֲתָה".