ד-תקנג

בִּקֵּר פַּעַם רַבִּי שִׂמְחָה הַנַּ"ל בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער אַחַר שֶׁאירֵס ר' אַהֲרֹן אֶת בִּתּוֹ לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הִבְחִין בָּהּ רַבִּי שִׂמְחָה שֶׁהִיא עֲצוּבָה וְדוֹאֶגֶת, כִּי לְרוֹב הָעֲנִיּוּת שֶׁשָּׂרַר אֶצְלָם הָיְתָה דּוֹאֶגֶת אֵיךְ תִּתְחַתֵּן? פָּנָה אֵלֶיהָ רַבִּי שִׂמְחָה וְאָמַר לָהּ בְּצַחוּת: בִּתִּי עוֹזֶרֶת אַתְּ לַה' יִתְבָּרַךְ לִדְאֹג עֲבוּרֵךְ? אַל תִּדְאֲגִי, הוּא יִדְאַג בְּלִי דַּאֲגוֹתַיִךְ. כְּאוֹמֵר לָהּ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לִדְאֹג עֲבוּר צָרְכֵי חֲתוּנָתָהּ גַּם בְּלִי עֵזֶר דַּאֲגָתָהּ.