ד-נב

בָּעִנְיָן הַמְבֹאָר בְּתוֹרָה י"ב ח"ב מֵעִנְיַן צַעֲקַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" עיי"ש, אָמְרוּ אַנַ"שׁ שֶׁהִנֵּה זֶה שֶׁנִּתְרַחֵק מֵה' יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הָרִיחוּק כְּמוֹ זֶה שֶׁצָּרִיךְ לִצְעוֹק "אַיֵּה" מֵחֲמַת שֶׁנֶּעֱלַם מִמֶּנּוּ הַקְּדוּשָׁה בְּתַכְלִית, עַד שֶׁאֵין בִּמְקוֹמוֹ לְפִי דַּעְתּוֹ שׁוּם אֱלָקוּת, דּוֹמֶה הוּא לְאֶחָד שֶׁהוֹלֵךְ וְנִטְבַּע בְּמַיִם, שֶׁאז כְּשֶׁרוֹאֶה גֹּדֶל צָרָתוֹ, תּוֹפֵס עַצְמוֹ אַף בְּעֵשֶׂב וְזִיז כָּל שֶׁהוּא. אוּלָּם יֵשׁ אֶחָד שֶׁאבְדָה כָּל תִּקְוָתוֹ לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאֵין רוֹאֶה שׁוּם נְקוּדַת אֲחִיזָה, וּלְרוֹב שִׁבְרוֹן לִבּוֹ עוֹמֵד וְשׁוֹאֵג שְׁאָגוֹת נוֹרָאוֹת בְּאֵין לוֹ כְּבָר שׁוּם דֶּרֶךְ הַצָּלָה. כְּמוֹ כֵן הוּא עִנְיַן צַעֲקַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, שֶׁרוֹאֶה הָאָדָם לְרוֹב שִׁפְלוּתוֹ שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם נְקוּדָה טוֹבָה שֶׁל קְדוּשָׁה אֲמִתִּית וּמְבוֹרֶרֶת, וְעַל זֶה בָּאָה עֵצָה זוֹ שֶׁהִיא הַצְּעָקָה מֵעוֹמֶק הַלֵּב "אַיֵּה" אַיֵּה קְדוּשָׁתִי וְאַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְעַלֵּם מִמֶּנִּי כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, וְעַל יְדֵי צְעָקָה זוֹ נִתְעַלֶּה עַד שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת מַאֲמַר סָתוּם שֶׁמְחַיֶּה כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים.