ד-תקעו

מִנְהָגוֹ שֶׁל רַבִּי שַׁבְּתַי בְּרֶסְלֶבֶר הָיָה לֶאֱסֹף לֶחֶם וְכַדּוֹמֶה עֲבוּר הָעֲנִיִּים, עִם עֲגָלָה הָרְתוּמָה אֵלָיו עַצְמוֹ, וְהָלַךְ לְבַקֵּשׁ לֶחֶם מִבַּיִת לְבַיִת. פַּעַם אָמַר לוֹ בְּנוֹ רַבִּי חַיִּים, מִתְבַּיֵּשׁ אֲנִי בְּמִנְהָגְךָ זֶה, כִּי מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת, הֲרֵי יֹאמְרוּ שֶׁאֵין אֲנִי רַבִּי חַיִּים מְפַרְנֵס אֶת אָבִיו עַד שֶׁצָּרִיךְ הוּא בְּעַצְמוֹ לִדְאֹג וְלֶאֱסֹף לֶחֶם לְעַצְמוֹ, עָנָה לוֹ אָבִיו רַבִּי שַׁבְּתַי: אָכֵן אָכֵן בְּנִי, בְּוַדַּאי אוֹסֵף אֲנִי אֶת הַלֶּחֶם לְעַצְמִי, וְכִי בִּשְׁבִיל מִי? כְּאוֹמֵר, שֶׁמִּצְוָה זוֹ אָכֵן הוּא עוֹשֶׂה עֲבוּרוֹ בְּעַצְמוֹ וְזֶה יַעֲמֹד לוֹ לְבַד לִזְכוּת לְאַחַר שֶׁיְּמַלֵּא ה' יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו. הוּא נִפְטַר בְּיוֹם י"ב חֶשְׁוָן בִּשְׁנוֹת ה'תר"פ-ג' בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים.