ד-תקעה

רָאָה פַּעַם רַבִּי מָרְדְּכַי סוֹקוֹלוֹבֶער אֵיךְ שֶׁחֲסִידִים מִתְקוֹטְטִים בֵּינֵיהֶם, וְכָל חָסִיד מְבַטֵּל וּמְקַטְרֵג עַל רַבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, בְּאָמְרוֹ "רַבְּךָ אֵינוֹ בַּעַל-מַדְרֵגָה כְּלַל וְלֹא תַפְסִיד מְאוּמָה אִם לֹא תִּתְקַרֵב וְתִסַּע אֵלָיו, מַה שֶׁאֵין כֵּן הָרַבִּי שֶׁלִּי, גָּדוֹל וּמוּפְלָג בְּמַעֲלָה הוּא מְאֹד מְאֹד", וְכֵן טָעַן כָּל חָסִיד לַחֲבֵרוֹ. פָּנָה אֲלֵיהֶם רַבִּי מָרְדְּכַי בְּחָכְמָתוֹ וְאָמַר לָהֶם: אִם כָּל חָסִיד מְדַבֵּר עַל שְׁאָר מְפוּרְסְמֵי הַדּוֹר וְטוֹעֵן שֶׁאינָם בַּעֲלֵי מַדְרֵגָה כְּלַל, וְטוֹעֵן שֶׁרַבּוֹ הוּא הַגָּדוֹל, נִמְצָא שֶׁלְּפִי דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים גָּדוֹל הוּא רַבּוֹ מִכָּל הַמְפוּרְסָמִים הַקְטַנִּים בְּמַעֲלָה, אִם כֵּן בַּמֶּה גָדְלָה מַדְרֵגַת רַבּוֹ? אוּלָם כְּשֶׁיַּחֲשִׁיב כָּל אֶחָד וְיוֹקִיר אֶת רַבּוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי, וְיֹאמַר בֶּאֱמֶת רַבְּךָ גָּדוֹל וּמוּפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד אוּלָם הָרַבִּי שֶׁלִּי גָּדוֹל מִמֶּנּוּ לְסִבָּה זוּ וְזוּ, אָז יִתְעַלֶּה מַדְרֵגַת רַבּוֹ מְאֹד, שֶׁגָּדוֹל הוּא מִכָּל צַדִּיקֵי וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁגְּדוֹלִים הֵם בְּמַעֲלָה מְאֹד כִּדְבָרָיו.