ד-תקעט

שִׁבַּח אֶת עַצְמוֹ רַבִּי טוֹבְיָה אָבִיו שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי בָּאבְּרִינִיצֶער, לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ שֶׁנִּפְטַר בְּגִיל שְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע שָׁנָה וְאָמַר: "תּוֹדָה לָאֵל, הוֹלֵךְ אֲנִי מֵהָעוֹלָם עִם אַף נָקִי לְלֹא טַבַּק", "דַאנְקֶען גָאט אִיךְ גֶעה אַוֶועק פוּן דֶער וֶועלְט מִיט אַ רֵיינֶע נָאז, אָן טַבַּק", שֶׁלֹּא הֵרִיחַ מֵרֵיחַ הַטַּבַּק כָּל יָמָיו כְּצִוּוּי רַבֵּנוּ, וְהֶחֱיָה אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ אַף בִּנְקוּדָה טוֹבָה זוֹ. נִפְטַר בִּשְׁנוֹת הַתר"פ.