ד-תקצב

רַבִּי יִשְׂרָאֵל טְרָהְוִויצֶער הָיָה אוֹמֵר אֶת הַ"תִּקּוּן הַכְּלָלִי" וְהַתְּפִלָּה שֶׁאחֲרֶיהָ בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבִצְעָקוֹת וּשְׁאָגוֹת, אַף בִּהְיוֹתוֹ כְּבָר זָקֵן מֻפְלָג בְּגִיל שְׁמוֹנִים וָמַעְלָה, עַד שֶׁהָיוּ הָאַבְרֵכִים שֶׁבְּאַנַ"שׁ מִתְבַּיְּשִׁים מִמֶּנוּ. פַּעַם שָׁמְעוּהוּ חוֹזֵר עַל תֵּיבוֹת "רְאֵה מְסֻכָּן כָּמוֹנִי טוֹרֵף בְּלֵב יַמִּים" הַכָּתוּב בַּתְּפִלָּה לְאַחַר הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי, הַרְבֵּה פְּעָמִים וּבְהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה, עַד שֶׁהִתְבַּיְּשׁוּ מִמֶּנּוּ כָּל הָעוֹמְדִים בְּסָמוּךְ לוֹ. זוּגָתוֹ הָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי נָתָן בֶּן רַבִּי לֵייבַּלֵי רְאוּבֵנְ'ס, וְהָיְתָה נוֹהֶגֶת לְהַזְכִּיר לוֹ בַּחֲצוֹת לַיְלָה שֵׁמוֹת אֲנָשִׁים הַצְּרִיכִים יְשׁוּעָה שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיַזְכִּירֵם לְטוֹבָה.