ד-סא

עַל הַמּוּבָא בְּתוֹרָה ע"ח חֵלֶק ב' שֶׁצָּעַק רַבֵּנוּ וּמָשַׁךְ בְּקוֹלוֹ וְאָמַר: "גִיוַואלְד זַייט אַייךְ נִישְׁט מְיָאֵשׁ", "אֲהָה אַל תְּיָאֲשׁוּ עַצְמֵכֶם" עַיֵּן שָׁם, אָמְרוּ בְּצַחוּת, הֶמְשֵׁכִיּוּת קוֹל צַעֲקָתוֹ זֶה נִמְשַׁךְ עוֹד כַּיּוֹם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה פְּחוּתָה שֶׁהוּא. וְכֵן אָמְרוּ עוֹד שֶׁכְּשֶׁאמַר רַבֵּנוּ לְאָדָם "אֱחוֹז עַצְמְךָ וְאַל תִּתְיָאֵשׁ", הֲרֵי שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין לוֹ לְאָדָם מִמַּה לְּהִתְיָאֵשׁ אַחַר שֶׁגִּלָּה וְאָמַר לָנוּ כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ שִׂיחוֹתָיו אִמְרוֹתָיו הַנְהָגוֹתָיו וּדְרָכָיו הַכְּתוּבִים לָנוּ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי בָּהֶם נִמְצָא בֶּאֱמֶת רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם.