ד-עט

עַל הַמּוּבָא בַּסֵּפֶר "יְמֵי מוֹהַרְנַ"תְּ" סִימָן סו, שֶׁכּוֹתֵב שָׁם מוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁבְּעֵת שֶׁהוֹצִיא בְּיַחַד עִם אַנַ"שׁ אֶת מִטַּת רַבֵּנוּ לְקָבְרוֹ הִתְנוֹצֵץ בְּדַעְתּוֹ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מִזֶּה אֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, אָמְרוּ אַנַ"שׁ שֶׁהוּא לְסִבַּת קַבָּלָתוֹ אָז אֶת בְּחִינַת הַ"פִּי שְׁנַיִם" מֵרַבֵּנוּ (כַּמְּבֹאָר עִנְיָנוֹ בְּתוֹרָה סו ליקו"מ חֵלֶק א).