ה - רמז

סִפֵּר רַבִּי אַיזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵיין זַ"ל שֶׁזּוֹכֵר אֵיךְ שֶׁהָיוּ כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מִתְאַסְּפִים בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּבֵית אָבִיו לַעֲרֹךְ סְעֻדַּת מְלַוֵּה מַלְכָּה, כִּי הָיָה גַּם בַּעַל הַבַּיִת מְכֻבָּד. וּלְשָׁם הָיָה גַּם בָּא הַדַּייטְשִׁיל הַמְסֻפָּר מִמֶּנּוּ בְּחֵלֶק ב סִימָן תריח. וְהָיוּ שָׁרִים הַזְּמִירוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת, וְאַחַר כָּךְ מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְדֶרֶךְ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וּמֵחֲמַת זִקְנוּתוֹ וְחֻלְשָׁתוֹ הָיָה שׁוֹכֵב עַל מִטָּה סְמוּכָה וּמַקְשִׁיב לְדִבּוּרָם, וְשָׁמַע אֵיךְ שֶׁהִתְבַּטֵּא פַּעַם וְאָמַר: אֲנִי כְּבָר בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה. וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ הֲרֵי זָקֵן אַתָּה בְּהַרְבֵּה מֵאַרְבָּעִים, עָנָה לָהֶם: כְּבָר אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לְאוּמַאן לְקִבּוּץ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה מֵאָז חֲזָרָתִי בִּתְשׁוּבָה, וְהֵם הֵם הַנֶּחֱשָׁבִים יָמַי וּשְׁנוֹתַי.