ה - רמט

חָלָה פַּעַם רַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן זַ"ל בְּאֵיזֶה מַחֲלָה פְּשׁוּטָה וְהָלַךְ לְטַפֵּל אֵצֶל רוֹפְאִים, וּכְשֶׁשְּׁאָלוֹ אֶחָד הֲרֵי אֵינוֹ כְּדַעַת רַבֵּנוּ, עָנָה לוֹ: חֲבָל לִי עַל הַזְּמַן לְהַמְתִּין עַד שֶׁאֶתְרַפֵּא בְּעַצְמִי שֶׁלֹּא עַל-פִּי הָרוֹפְאִים, כִּי הָיָה מַתְמִיד גָּדוֹל וּמֻפְלָג כַּיָּדוּעַ, וּכְאוֹמֵר שֶׁהַיִּסּוּרִים מִבִּטּוּל הַתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קָשִׁים לוֹ יוֹתֵר מִיִּסּוּרֵי הַגּוּף.