ה - תטז

דִּיְּקוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (פסחים קיט.): קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף וְקָשֶׁה זִוּוּגוֹ כִּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁבְּתֵבַת "מְזוֹנוֹתָיו" וְ"זִוּוּגוֹ" שֶׁנָּקְטוּ רַזַ"ל רָצוּ לְהַדְגִּישׁ שֶׁדַּיְקָא מְזוֹנוֹתָיו שֶׁלּוֹ וְזִוּוּגוֹ שֶׁלּוֹ הוּא הַקָּשֶׁה לְהַמְצִיא וְזֹאת לְסִבַּת רֹב פְּגָמָיו וְחֶסְרוֹנוֹתָיו שֶׁמֵּחֲמַת זֶה קָשֶׁה לוֹ לָאָדָם לִמְצֹא נַחַת וְהַרְחָבָה בְּפַרְנָסָתוֹ וְזִוּוּגוֹ. וְזֶהוּ 'מְזוֹנוֹתָיו' 'וְזִוּוּגוֹ' שֶׁלּוֹ דַּיְקָא, כָּל אֶחָד לְפִי קְדֻשָּׁתוֹ. וְעַל-כֵּן לֹא אָמְרוּ בִּסְתָם 'קָשִׁים מְזוֹנוֹת' וְ'קָשִׁים זִוּוּגִים', וְנָקְטוּ בְּדַוְקָא מְזוֹנוֹתָיו, וְזִוּוּגוֹ, וְכַמְבֹאָר.