ו - יח

... לוּלֵא שֶׁבַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הַצַּדֶּקֶת מָרַת שָׂרָה, יוֹשֶׁבֶת בִּקְרִימִינְטְשָׁאק, וַאֲחוֹתָהּ הַצַּדֶּקֶת מָרַת חַיָּה, תִּחְיֶה, וּבְנֵיהֶם, שֶׁיִּחְיוּ, שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לְקַבֵּל פְּנֵיהֶם וְלֵרָאוֹת עִמָּהֶם וְלִתֵּן לָהֶם פְּרִיסַת-שָׁלוֹם מֵאֲחוֹתָם הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדִיל, תִּחְיֶה, אֲשֶׁר אֲנִי מְחֻיָּב לַעֲבֹד וּלְשָׁרֵת אֶת זֶרַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּכָל כֹּחִי – לוּלֵא זֹאת הָיִיתִי שָׁב מִדַּרְכִּי, אַךְ אָמַרְתִּי: לִקְרִימִינְטְשָׁאק אֲנִי מֻכְרָח לִנְסֹעַ מֵחֲמַת הַנַּ"ל. (ימי מוהרנ"ת ח"ב סימן מה).